עדכון מיולי 2018: לאחרונה חסמנו משתמשים והסרנו עשרות מאמרים שהיו מועתקים או כתובים בזילזול בצורה גסה. אם תכתבו מאמרים מקוריים, תשייכו אותם לקטגוריה המתאימה ותוציאו קישורים במידה הוגנת, אין לכם מה לדאוג
אנחנו בודקים את המאמרים מדי פעם ומי שיזלזל וינצל את הבמה לרעה, חבל על הזמן שלו ושלנו - המאמרים יוסרו והוא יחסם!

ניהול סיכונים כל מה שצריך לדעת

המשבר הפיננסי בשנת 2022, אשר החל בקריסתם של מוסדות פיננסיים מהמובילים בעולם וביניהם ליהמן ברדרס, המחיש את חשיבות ניהול הסיכונים. לכן חשוב להבין מהם סיכונים פיננסיים וכיצד ניתן לצמצם

 

כל אדם או חברה חשופים לסיכונים שונים, וכל אחד מאיתנו מנהל את הסיכונים שהוא נחשף אליהם באופן אינטואיטיבי. כל אחד מחליט מהי רמת הסיכון שהוא מוכן להיחשף אליה וכיצד הוא מגיב אליה. בשנתיים האחרונות ראינו כי סיכונים פיננסים התממשו בעוצמות שהעולם הפיננסי לא חווה תקופה ארוכה מאד. מוסדות פיננסים מהמובלים בעולם נכנעו לסיכונים שנחשבו לתיאורטיים בלבד עד לאותה נקודה.

אנו מעדכנים את אינדקס ניהול הסיכונים כל הזמן, כדאי לחזור ולהתעדכן.

ניהול סיכונים פיננסיים – סוגי סיכונים והדרך לצמצם את השפעתם

סיכון פיננסי הוא חשיפה של אדם או חברה לפוזיציה כלשהי שעלולה לגרום להפסד בעקבות אי התאמה בין ההכנסה להוצאה. לדוגמה אדם שהמשכנתה שלו נקובה בדולרים ומקבל משכורת בשקלים, חשוף להפסד בעת עליית שער הדולר, שכן במצב של עלייה בשער הדולר תשלום ההלוואה יגדל לעומת ההכנסה שתשאר קבועה בשקלים. החשיפה לסיכון במקרה זה נובעת מבסיס הצמדה שונה שקל לעומת דולר. ניתןלראות כי רק לאחר שסיכון זה התממש כאשר הדולר נחלש משמעותית מול השקל בעלי הדירות העבירו את חוזי השיכרות לשקלים. זאת מכיוון שנחשפו לירידה חדה מאד משער השקל / דולר והפסידו אלפי ועשרות אלפי שקלים. זו דוגמה ל ניהול סיכונים לקוי שכן הסיכון תמיד היה קיים (בעיניי רבים הוא נחשב לתיאוטי כי הרי “מה הסיכוי שהדולר ייחלש מול השקל ?”).

דוגמה נוספת של ניהול סיכונים הינה חברה אשר לוקחת הלוואה שקלית לזמן קצר בריבית משתנה ומשקיעה את אותו כסף באיגרות חוב שקליות לזמן ארוך, במקרה זה החברה חשופה למצב שבו הריבית תעלה ותידרש להחזיר סכום גבוה יותר לעומת התזרים שתקבל כתוצאה משינוי באיגרות חוב לזמן ארוך. מצב זה עלול לגרום להפסד. סיכון זה נובע מחשיפה לשינוי שערי ריבית.

כפי שניתן לראות הסיכונים הינם מגוונים ונובעים משינויים של מחירי מטבעות, שערי ריבית ומחירי ניירות ערך, ובסיסי הצמדה שונים – כל אלו מכונים סיכוני שוק.

ניהול סיכונים – סוגי סיכונים

  • סיכון אשראי – סיכון אשראי הינו סיכון שהצד השני בעסקה, בעל החוב, לא יעמוד בהתחייבויותיו מסיבות שונות, הסיבות יכולות להיות פגיעה בענף של החברה או התחייבויות כספיות גבוהות מדי שעלולות לגרום לפשיטת רגל. הסיכונים קשורים זה בזה, מי שרכש איגרת חוב המשלמת ריבית של 4% לתקופה של ארבע שנים חשוף לסיכון שוק, שווי איגרת החוב ירד אם תחול עלייה בשער הריבית בשוק, וכך גם במצב של סיכון אשראי כאשר חברה שהנפיקה איגרת חוב תפשוט רגל ולא תעמוד בתחייבויותיה.
  • סיכון נזילות – סיכון נזילות הינו מצב אשר נוצר ממחסור בכסף נזיל לכיסוי התחייבויות שוטפות. כלומר היקלעות למצב שבו אין כסף כדי לפעול באופן מיידי. הסיכון הזה בא לידי ביטוי בעיקר במערכת הבנקאית כאשר החשש הוא ממצב של אי ודאות הנוגע למשיות בלתי צפויות של הציבור מפקדונות. התממשות סיכון זה עלולה להביא את הבנק למצב שבו הוא מממש את נכסיו במחירים הנמוכים ממחיר השוק ואף להביאו למצב של פשיטת רגל.
  • סיכון תפעולי –  סיכון תפעולי מוגדר כסיכון להפסד עקב שיטות פגומות לעיבוד נתונים ו/או טעויות אנוש. דוגמאות לסיכונים תפעוליים הינם,
    גניבה, הונאה ומעילה ע”י עובד, תביעות לפיצוי של עובדים, פעילויות של ועדי עובדים, שימוש לא נאות במידע חסוי על לקוחות, פעילויות מסחר לא נאותות בחשבון הנוסטרו של החברה, טרור, רעידת אדמה וכו’.
  • סיכון ריבית – סיכון ריבית הינו מצב אשר עלול לנבוע מפערים בין שיעורי הריבית על הנכסים לבין שיעורי הריבית על ההתחייבויות. פער זה נובע מהריבית שמקבלים על האיגרות חוב וההלוואות של הלקוחות לבין הריבית שמשלמים על ההתחייבויות של העסק.
  • תקופת הפדיון של איגרת חוב מוגדרת כמח”מ  = משך חיים ממוצע, המח”מ הינו ממוצע המשקלל את סכום הפדיונות הצפויים באיגרת החוב לאורך כל תקופתה.
  • לסיכום ניתן לומר כי ניהול סיכונים דורש הפעלה של בקרה צמודה אשר מאפשרת לנטר בכל רגע נתון את הסיכון ולהצביע עליו בזמן אמת.

ניהול סיכונים – חלוקה לשלבים ודרכי טיפול

  • שלב ראשון – מיפוי סיכונים אפשריים שהחברה או תיק ההשקעות חשוף אליהם
  • שלב שני – הערכת הסיכונים וקביעת סדרי עדיפויות לטיפול בהם
  • שלב שלישי – קבלת החלטות במידה וסיכון מתממש כיצד לפעול: הימנעות מטיפול בסיכון או צמצום גורם הסיכון
  • שלב רביעי – בחינת השינויים אשר נגרמו כתוצאה מסיכון שהתממש

ניהול סיכונים – מדדי סיכון (מדדים אשר מצביעים על הסיכון הכרוך בהשקעה)

על מנת למדוד סיכונים פיננסים, נהוג לכמת את רמת הסיכון של תיק ההשקעות באמצעות מדדי סיכון.

קיימים סוגים שונים של מדדי סיכון על מנת לאמוד את הסיכונים הפיננסים. מדדי הסיכון ל- ניהול סיכונים מתבססים על טכניקות סטטיסטיות. מה שאומר שכולם מתבססים בצורה כזו או אחרת על נתוני העבר.

בין המדדים המובילים ל- ניהול סיכונים ניתן למצוא את מדד VAR = Value At Risk. המדד משקלל את הסיכון להפסד מקסימלי הכולל של תיק ההשקעות המורכב מניירות ערך שונים כגון: תעודת סל, מניות, אגרות חוב, אופציות. המדד משקלל את הסיכון בשל התממשות סיכוני השוק בתקופת זמן נתונה וברמת מובהקות (רמת בטחון) סטטיסטית הנקבעת מראש בדרך כלל בוחרים ברמת ביטחון סטטיסטית של 95% או 99%.

נדון בהרחבה ב-מדדי סיכון נפוצים אשר משמשים ל- ניהול סיכונים ומדידת סיכון של תיק השקעות הינם:

סטיית תקן – סטיית תקן הינה ממוצע הסטיות של מקבץ נתונים מהממוצע שלו. המילה סטייה מתייחסת למרחק בין ערך בקבוצה לבין הממוצע.  סטיית תקן גבוהה תאפיין נכסים ששעריהם משתנים בצורה חדה באופן יחסי ותעיד על כך שהסיכון הכרוך בהשקעה גדול יותר. סטיית תקן נמוכה תאפיין נכסים ששעריהם משתנים בהפרשים קטנים ובסטיות נמוכות. לרוב נראה כי הערכים מקובצים יחד ובעלי תנודתיות נמוכה (קרובים אחד לשני).

מדדי סיכון – מדד שארפ, מדד טריינור, מדד ג’נסן, בטא, שונות משותפת וסימולציות מונטה קרלו. כמו כן נהוג לנתח את סיכוני השוק על פי תרחישי קיצון Stress Scenario Analysis.

ניהול סיכונים – דרכים לצמצום ופיזור סיכוני שוק

קיימות דרכים מגוונת לצמצם את סיכוני השוק ולנהל את הסיכונים בצורה אחראית. הדבר הראשון ב- ניהול סיכונים הינו לדעת למה נכנסים. כלומר במידה והסיכון מתממש איפה אני נמצא. רוב האנשים מדחיקים את המחשבה. רוצה לומר בתי ההשקעות בארה”ב לא חשבו שסיכון תיאורטי של פשיטת רגל ואי יכולת הלווים של משכנתאות הסאב פריים תוביל למשבר כה חמור, שכן אם היו לוקחים זאת בחשבון ומפנימים את משמעות הסיכון בוודאי לא היו לוקחים סיכון כזה שיכול להוביל לקריסת החברה.

מה אנו למדים מכך ? שסיכונים גם אם הם תיאורטיים בלבד, יכולים להתממש, הסיכונים התיאורטיים שנתפסים כקלושים מתממשים פעם בכמה שנים אולי עשרות שנים, אך שהם מתממשים הם מתממשים בעוצמות חזקות מאד אשר מוחקים מוסדות פיננסים גדולים, לכן צריך לקחת אותם בחשבון כאילו יתממשו (לא משנה עד כמה הם קלושים) אם ליהמן ברדרס היו לוקחים בחשבון את הסיכונים שלקחו כאילו יתממשו הם עדיין היו קיימים היום. הוודאות של היום הינה חוסר הוודאות של מחר.

קרא עוד בקריפטון

תגיות: