מהפכת ההשקעות הפרטיות מתחילה באפליקציה
בשנים האחרונות ניכרת תופעה ברורה ובלתי ניתנת להתעלמות: צעירים בגילאי העשרים והשלושים מתחילים להשקיע את כספם בשוק ההון, מבלי להיעזר ביועצי השקעות או בפתרונות בנקאיים מסורתיים. זה לא קורה במקרה. נגישות טכנולוגית, עודף מידע באינטרנט והיחשפות הולכת וגוברת לשיח כלכלי עצמאי ברשתות החברתיות – כל אלו דוחפים את הדור החדש לקחת את ההגה לידיים.
אפליקציות מסחר כמו eToro, Trading 212, וגם מערכות השקעה של בתי השקעות מקומיים, מאפשרות היום לכל אדם לפתוח תיק השקעות תוך דקות ספורות, ולבצע פקודות קנייה ומכירה בלחיצת כפתור. בעבר, מהלך כזה דרש זמן, בירוקרטיה, ולעיתים קרובות גם עמלות גבוהות וייעוץ מקצועי מחייב. כיום, החסם הזה כמעט נעלם לחלוטין.
אחד הגורמים המרכזיים שמביאים צעירים לעולמות ההשקעה הוא חוסר האמון הגובר במוסדות הפיננסיים המסורתיים. “כשאני רואה את דמי הניהול בקרנות הפנסיה, ואת העובדה שאין לי מושג איפה הכסף שלי מושקע, זה מרגיש כמו עולם סגור,” אומר עומר, בן 29 מרמת גן. “להשקיע לבד זה לא רק כלכלי יותר, זה גם עניין של שליטה ותחושת אחריות.”
המהלך הזה לא נטול סיכונים, אך הוא כן מבטא שינוי תודעתי עמוק: עבור דור שלם, מושגים כמו בורסה, מניות או תיקים מנוהלים כבר אינם שייכים רק ליועצים או למומחים – הם הפכו נגישים, אישיים, ולעיתים גם חברתיים.
בלוגים, טיקטוק ויוטיוב: מערכת החינוך הכלכלית החדשה
מערכת החינוך בישראל כמעט שאינה נוגעת בחינוך פיננסי בסיסי. כתוצאה מכך, צעירים רבים יוצאים לעולם מבלי הבנה של מושגים כמו ריבית דריבית, מס רווחי הון או סיכון מול תשואה. אך במקביל, רבים מהם מגלים את התוכן הפיננסי העצמאי שמציף את הרשת – והופכים את היוצרות.
בלוגים עצמאיים, ערוצי יוטיוב, פודקאסטים וחשבונות טיקטוק מצליחים, משמשים כתחליף לא רע בכלל לשיעורים בכיתה. מדריכים כמו “איך להתחיל להשקיע מ-0”, “10 טעויות של משקיעים מתחילים” או “איך בוחרים מניות” צוברים מאות אלפי צפיות. היוצרים עצמם הם לעיתים חסרי תעודה או הכשרה פורמלית, אך מדברים בשפה פשוטה, נגישה, ולעיתים עם הומור וסיפור אישי שמייצר חיבור מיידי.
לימור, בת 26 מתל אביב, מספרת: “התחלתי לראות סרטוני טיקטוק על השקעות כי הם פשוט קפצו לי בפיד. פתאום זה הפסיק להרגיש כמו משהו רחוק ומסובך. הבנתי שזה משהו שגם אני יכולה ללמוד בעצמי.”
לא רק הצרכנים משתנים – גם יצרני התוכן. רבים מהמשקיעים שהתחילו במסע עצמאי, הופכים בעצמם למנטורים, פותחים קבוצות דיון ומדריכים אחרים. כך נבנית אקוסיסטמה של ידע בלתי רשמי, אך עוצמתי, שלומד ומתעדכן כל הזמן.
הבחירה בקרנות סל: לא רק חיסכון, גם אסטרטגיה
אחד הטרנדים הבולטים בקרב משקיעים צעירים הוא ההעדפה לפשטות. רבים מהם נרתעים מהצורך “לבחור מניות” או לנתח דוחות כספיים, ומעדיפים השקעות פסיביות שנשענות על מדדים רחבים. כאן בדיוק נכנסות לתמונה קרנות סל – כלי השקעה שמאפשר חשיפה למדדים שלמים, דוגמת S&P 500 או ת”א 125, בעלות נמוכה ותחזוקה כמעט אפסית.
הפופולריות של קרנות סל בקרב צעירים נובעת מכמה סיבות ברורות: עמלות ניהול נמוכות משמעותית, פיזור רחב שמפחית את הסיכון, ואפשרות להשקיע גם בסכומים קטנים. מעבר לכך, השקעה כזו תואמת את תפיסת העולם של דור שמעדיף אוטומציה, נוחות, והבנה כללית של מה קורה עם הכסף – בלי להסתבך בפרטים מיותרים.
יואב, בן 32 מחיפה, מסביר: “אני לא מרגיש צורך להתחרות עם השוק. אני פשוט רוצה לצבור ערך לאורך זמן, אז אני קונה כל חודש קרן סל שמכסה את השוק האמריקאי. זה פשוט, זה ברור, וזה עבד לי מצוין גם בשנים תנודתיות.”
אין זה מפתיע, אם כך, שכאשר בודקים את הרכב התיקים של משקיעים פרטיים צעירים, חלק ניכר מההשקעות מתנקז לקרנות סל. מדובר לא רק בבחירה כלכלית אלא באמירה עקרונית – השקעה לא חייבת להיות עניין מסובך.
מול הרווח – גם אחריות
לצד כל היתרונות, חשוב לציין כי המעבר להשקעות עצמאיות אינו נטול סיכונים. השקעה בשוק ההון, גם כאשר היא מבוצעת דרך אפליקציה או בהשראת סרטון יוטיוב, עלולה להסתיים בהפסדים – במיוחד עבור מי שמונע מרגש, פחד או חמדנות.
עומר מספר על תקופה שבה נגרר אחר הייפ סביב מניות טכנולוגיה, והפסיד עשרות אחוזים תוך שבועות. “חשבתי שאני מבין, אבל לא הייתה לי אסטרטגיה. רק אחרי ההפסד התחלתי באמת ללמוד.” החוויה הזו אינה נדירה, אך היא גם חלק מהתהליך. רוב המשקיעים העצמאיים לומדים דרך טעויות.
יתרה מכך, כאשר אין יועץ או רגולציה שמפקחת על אופן ההשקעה, האחריות עוברת במלואה למשקיע. זה דורש משמעת, סבלנות, ולפעמים גם אומץ להימנע מהמלצות חמות או טרנדים מזדמנים.
ולמרות הכול, התחושה הכללית היא שזו הדרך הנכונה. לא בהכרח בגלל הרווח, אלא בגלל התחושה של חופש, שליטה ובחירה. בדור שמערער מוסדות ישנים, השקעה עצמאית היא חלק טבעי מתהליך ההתבגרות הכלכלית.
העתיד הפיננסי בידי הדור הדיגיטלי
המגמה ברורה: יותר ויותר צעירים לוקחים אחריות על ההון האישי שלהם, מפתחים הרגלי השקעה וחיסכון כבר בגיל צעיר, ומתרחקים ממודלים פיננסיים ישנים של תלות ועמלות.
אין ספק שהתופעה הזו רק בתחילתה. עם התפתחות טכנולוגית נוספת, נגישות גוברת לידע, ותרבות כלכלית שמתפתחת מלמטה, העתיד הפיננסי של דור ה-Z וה-Y נראה שונה לגמרי מזה של הדור הקודם.
ומה שיפה במיוחד? שאף אחד לא מחכה להם שיבואו לבקש רשות.