במשך שנים אפיינו את שוק העבודה בישראל שיעורי תעסוקה נמוכים יחסית למדינות ה-OECD, בפרט בקרב גברים, לצד פערי שכר גבוהים בין העובדים. בעשורים האחרונים התמונה השתנתה: תעסוקת הגברים, בעיקר אלה בעלי ההשכלה הנמוכה יותר, ירדה במידה מסוימת, ואילו תעסוקת הנשים עלתה. בשנת 2013 עקפה תעסוקת הגברים בישראל לראשונה את הממוצע ב-OECD, אך כבר אז ניכרו סטיות מהמגמה הכללית כשבוחנים כל מגזר בנפרד.
ההסבר המרכזי לעלייה בתעסוקת נשים הוא ההשכלה. נשים צעירות רוכשות יותר ויותר השכלה גבוהה, וההשכלה מתואמת במידה רבה גם עם סיכויי התעסוקה וגם עם גובה השכר. מי שאין לו השכלה גבוהה מתקשה להשתלב בשוק העבודה המודרני בצורה מכובדת, ולכן עלייה ברמת ההשכלה מתורגמת לשינוי בנתוני התעסוקה. המגמה בולטת במיוחד בקרב נשים בחברה הערבית.
מי שרוצה לראות איך מתחברים כל החלקים יכול לעיין בעבודה הסמינריונית השתתפות נשים בכוח העבודה בישראל: מגמות לאורך זמן ומשתנים מסבירים, שנכתבה במסגרת קורס בכלכלת עבודה באוניברסיטה הפתוחה. העבודה עוקבת אחר המגמות לאורך השנים, בוחנת את המשתנים שמסבירים אותן, וכוללת גם תוצאות של סקר שערך סטטיסטיקאי מקצועי. התפיסה שמעמידה את ההשכלה במרכז חשובה גם מעבר לשאלת המספרים: היא מסבירה מדוע פערי תעסוקה ופערי שכר בישראל קשורים כל כך לרמת ההשכלה. זו נקודת פתיחה טובה לסטודנטים שכותבים על שוק העבודה, ולכל מי שסקרן להבין מה עומד מאחורי המספרים. עוד חומרים אקדמיים בנושאים קרובים אפשר למצוא באוסף העבודות בתחום מגדר.