עבודה במשמרות לילה נתפסת לעיתים קרובות כמחיר בלתי נמנע של מערכת בריאות שפועלת סביב השעון. אבל מה חושבים על כך האנשים שמחזיקים אותה על הכתפיים? סקר עמדות שנערך בקרב מאה עובדי בתי אבות, אחים, אחיות וכוח עזר, מספק תמונה מפורטת, והמספרים שבו מעניינים גם מי שאינו עובד בתחום.
הממצא הבולט ביותר נוגע לכמות. 81 אחוז מהמשתתפים סבורים שלא ניתן לעבוד יותר משתי משמרות לילה בשבוע, ו-39 אחוז מעדיפים משמרת לילה אחת בלבד. כשנשאלו על ההשלכות, 74 אחוז אמרו שהמשמרות גורמות להם לשחיקה גבוהה יותר בתפקיד, ו-89 אחוז דיווחו על פגיעה בבריאותם. 49 אחוז הצביעו על עלייה בסיכון לטעות בגלל עייפות, ו-42 אחוז על פגיעה בחיי הפנאי והמשפחה.
מעניין לא פחות מה שלא נמצא. בנושא העישון והאכילה היתרה אין תמימות דעים: העובדים לא דיווחו בהסכמה רחבה על עלייה בהתמכרויות האלה בעקבות עבודה בלילות. כלומר, התמונה אינה שחור ולבן, ויש תחומים שבהם החוויה של העובדים שונה מההנחות הרווחות.
חשוב לזכור שמדובר בסקר עמדות ולא במדידה אובייקטיבית של בריאות או של טעויות בפועל. הוא משקף את התחושה של העובדים עצמם, וזה בדיוק הערך שלו: זו עדות ישירה מהשטח על מה שנחווה במשמרת הלילה.
מי שמנהל צוותים סיעודיים יכול לקחת מהנתונים רעיון פשוט: לפני שמגדילים את מספר משמרות הלילה לעובד, כדאי לשאול אותו. רוב המשתתפים כבר סבורים שיש גבול ברור למספר המשמרות.
הסקר מלווה בסקירת ספרות על השפעות בריאותיות, על חיי משפחה, על טעויות בעבודה ועל בטיחות בעבודה במשמרות. את העבודה המלאה, סקר עמדות של עובדי בתי אבות לגבי יעילות ושחיקה בעבודת משמרת לילה, אפשר למצוא באתר סמינריון.