עדכון מיולי 2018: לאחרונה חסמנו משתמשים והסרנו עשרות מאמרים שהיו מועתקים או כתובים בזילזול בצורה גסה. אם תכתבו מאמרים מקוריים, תשייכו אותם לקטגוריה המתאימה ותוציאו קישורים במידה הוגנת, אין לכם מה לדאוג
אנחנו בודקים את המאמרים מדי פעם ומי שיזלזל וינצל את הבמה לרעה, חבל על הזמן שלו ושלנו - המאמרים יוסרו והוא יחסם!

עושר העמים: הספר שהיה חצי זמין בעברית שלושים שנה

במשך שלושים שנה אפשר היה לקרוא את “עושר העמים” בעברית, אבל לא את כולו. התרגום שהיה בנמצא, פרי עבודה משותפת של מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, כולל את ספרים א עד ג מתוך החמישה שמרכיבים את החיבור. על הכריכה אפילו כתוב כך במפורש. הכרך המשלים לא יצא מעולם.

זו לא הערה ביבליוגרפית בלבד. דווקא שני הספרים שנשארו בחוץ הם החלקים שהכי מצטטים מהם בוויכוחים הציבוריים של ימינו.

ספר ד עוסק במרקנטיליזם, כלומר בתפיסה שרואה בעודף ייצוא ובצבירת מתכות יקרות את מטרת המדיניות הכלכלית. סמית מפרק אותה לגורמים לאורך תשעה פרקים, ובהם דיונים במכסים, בהגבלות ייבוא, בפרמיות ייצוא, בהסכמי מסחר מועדפים ובכלכלת המושבות. בתקופה שבה מלחמות סחר חזרו להיות כלי מדיניות שגרתי, זה החלק האקטואלי ביותר בספר.

ספר ה עוסק בהכנסות המדינה. שם נמצאים ארבעת העקרונות שסמית מציע להטלת מסים, עמדתו בעד מימון ציבורי של חינוך יסודי לכל, והדיון שלו בחוב הלאומי והשפעתו על עושרה הממשי של האומה. במילים אחרות, בדיוק הנושאים שבהם שמו של סמית מגויס לכל צד של המתרס.

הפער בין הדימוי לטקסט

הדימוי הרווח של סמית הוא של מטיף לשוק חופשי. הטקסט מורכב הרבה יותר. “היד הנעלמה”, הביטוי שהפך למותג, מופיע בכל 627 העמודים פעם אחת בלבד, כהערת אגב באמצע דיון אחר. לעומת זאת, סמית חוזר ומתריע מפני סוחרים ויצרנים: הוא כותב שהאינטרס שלהם אינו זהה לאינטרס הציבור ולעיתים קרובות מנוגד לו, ושכל הצעת חוק שמגיעה מהם ראויה לבחינה חשדנית במיוחד. הוא תוקף מונופולים וזיכיונות בלעדיים בחריפות, ומציין שבכל סכסוך שכר יש למעסיק יתרון מובנה פשוט משום שהוא יכול להחזיק מעמד זמן רב יותר בלי הכנסה.

יש בספר גם משפט שלא משתלב בשום סיסמה: חברה אינה יכולה להיחשב משגשגת ומאושרת אם הרוב המכריע של חבריה עניים ואומללים. סמית, שלימד פילוסופיה של המוסר בגלזגו, לא ראה סתירה בין הדברים.

מה שמחזיק את הקריאה

מי שחושש מטקסט כלכלי כבד יופתע. סמית כותב בסקרנות ובאירוניה, ומרבה בדוגמאות קונקרטיות. הפרק הראשון מתאר ביקור בבית מלאכה קטן לייצור סיכות, שבו עשרה עובדים עניים מחלקים ביניהם כשמונה עשרה פעולות ומייצרים יחד קרוב לחמישים אלף סיכות ביום; לבד, מעריך סמית, איש מהם לא היה מגיע לעשרים. בהמשך הוא עוצר על מעיל הצמר הגס של פועל יום ומונה את מאות בעלי המלאכה, הסוחרים והמלחים שהיו מעורבים בייצורו, עד שהוא מגיע למסקנה שגם החיים הפשוטים ביותר בחברה מתורבתת נשענים על שיתוף פעולה של אלפים. כל זה נכתב כמאתיים שנה לפני שהמונח “שרשרת אספקה” נטבע.

המהדורה החדשה

לאחרונה ראה אור תרגום עברי חדש ומלא של החיבור, הכולל לראשונה את כל חמשת הספרים. ההיקף הוא 627 עמודים, והוא יצא כספר דיגיטלי בשני פורמטים, PDF ו-EPUB, מה שמאפשר לרכוש ולהתחיל לקרוא מיד, במחשב, בטאבלט או בקורא אלקטרוני, בלי לחכות לעותק מודפס ובלי לחפש אותו בספרייה. בדף הספר אפשר להוריד טעימה חינם ולהתרשם מן התרגום לפני ההחלטה.

פרטים מלאים נמצאים בדף הספר עושר העמים, ורשימת הספרים האחרים בסדרת תרגומי ספרי המופת נמצאת בקטלוג ההוצאה.