עדכון מיולי 2018: לאחרונה חסמנו משתמשים והסרנו עשרות מאמרים שהיו מועתקים או כתובים בזילזול בצורה גסה. אם תכתבו מאמרים מקוריים, תשייכו אותם לקטגוריה המתאימה ותוציאו קישורים במידה הוגנת, אין לכם מה לדאוג
אנחנו בודקים את המאמרים מדי פעם ומי שיזלזל וינצל את הבמה לרעה, חבל על הזמן שלו ושלנו - המאמרים יוסרו והוא יחסם!

7 דברים שכדאי לבדוק על חברה לפני שאתם מגיעים לראיון עבודה בהייטק

רוב המועמדים מתכוננים לראיון עבודה בהייטק בצורה חד־צדדית. הם פותרים תרגילים, מחדדים את קורות החיים ומתרגלים את התשובה ל”ספר/י על עצמך”. הם כמעט לא מתכוננים לשאלה החשובה לא פחות: האם אני בכלל רוצה לעבוד שם?

ראיון עבודה הולך לשני הכיוונים. החברה בודקת אתכם, וזו גם ההזדמנות היחידה שלכם לבדוק אותה לפני שאתם מתחייבים לשנתיים־שלוש מהקריירה. הנה שבעה דברים שכדאי לבדוק מראש, ואיך לעשות את זה.

1. מה העובדים עצמם אומרים

אתר החברה ודף הקריירה שלה יספרו לכם על “צוות צעיר ודינמי” ועל “סביבת עבודה מאתגרת”. זה שיווק. התמונה האמיתית מגיעה ממי שעובד שם היום או עזב לא מזמן.

חפשו ביקורות עובדים ושימו לב לדפוסים, לא למקרים בודדים. ביקורת כועסת אחת לא אומרת הרבה. עשר ביקורות שמזכירות “מנהלים מתחלפים כל חצי שנה” כבר אומרות הרבה. בשוק הישראלי אפשר למצוא ביקורות אנונימיות של עובדים על חברות הייטק בישראל בעברית. זה עוזר במיוחד בחברות קטנות ובינוניות שכמעט אין עליהן מידע באתרים הבינלאומיים.

2. טווח השכר לתפקיד

אחת הטעויות הנפוצות היא להגיע לשלב המשא ומתן בלי לדעת מה השוק משלם. כשהמגייסת שואלת “מה ציפיות השכר שלך?”, מי שאין לו מספר מבוסס מפסיד כמעט תמיד.

לפני הראיון בדקו:

  • מה טווח השכר המקובל לתפקיד ולמספר שנות הניסיון שלכם
  • האם החברה נוהגת לתת אופציות או RSU, ובאיזה היקף
  • אילו הטבות נחשבות סטנדרט (קרן השתלמות על כל השכר, ביטוח בריאות, ימי חופש)

3. איך נראה תהליך הגיוס

חברות שונות מגייסות אחרת לגמרי. בחלקן יש שלושה שלבים, ובאחרות שבעה, כולל מבחן בית של יומיים. מועמדים שפורסמו חוויות ראיון שלהם מתארים בדרך כלל את מספר השלבים, את סוג השאלות (אלגוריתמיקה, System Design, שאלות התנהגותיות) ואת משך התהליך.

המידע הזה מאפשר להתכונן לשאלות המתאימות. הוא גם אומר לכם משהו על החברה: תהליך מבולגן, שבו מבטלים ראיונות ולא מחזירים תשובה, מנבא לעיתים קרובות ארגון מבולגן.

4. מצב החברה

בשנים האחרונות למדנו בדרך הקשה שגם חברות “חמות” עוברות גלי פיטורים. כמה בדיקות פשוטות:

  • מתי היה סבב הגיוס האחרון ובאיזה היקף. חברה שגייסה לפני שלוש שנים ומאז לא הודיעה על כלום אולי נמצאת בלחץ תזרימי.
  • האם היו פיטורים לאחרונה. אפשר לחפש בחדשות ובקבוצות הייטק בלינקדאין.
  • תחלופת העובדים. אם בלינקדאין רואים שרוב הצוות הצטרף בשנה האחרונה, כדאי לשאול למה.

5. מי יהיה המנהל הישיר שלכם

אנשים לא עוזבים חברות, הם עוזבים מנהלים. אם יודעים מי ינהל אתכם, חפשו אותו בלינקדאין: כמה זמן הוא בתפקיד, מאיפה הגיע והאם אנשים מהצוות שלו נשארים לאורך זמן. בראיון אל תהססו לשאול אותו ישירות איך הוא אוהב לעבוד ואיך נראה אצלו פידבק.

6. תרבות העבודה בפועל

“איזון בין עבודה לחיים” מופיע כמעט בכל מודעת דרושים. כדי לבדוק אם זה נכון, שאלו בראיון שאלות קונקרטיות:

  • מה שעות העבודה המקובלות בצוות?
  • כמה ימים בשבוע עובדים מהמשרד?
  • איך נראית תורנות On-Call, ובאיזו תדירות?
  • מתי בפעם האחרונה הצוות עבד בסוף שבוע, ולמה?

תשובות מתחמקות הן גם תשובה.

7. לאן אפשר להתקדם

שאלו מה נחשב הצלחה בתפקיד אחרי שנה, והאם יש מסלולי קידום מוגדרים (למשל מסלול מקצועי מול מסלול ניהולי). חברה שלא יודעת לענות על זה כנראה לא חשבה על זה.

לסיכום

חצי שעה של מחקר לפני הראיון יכולה לחסוך לכם חודשים של תסכול. היא גם הופכת אתכם למועמדים טובים יותר: מי שמגיע עם הבנה של החברה, של השכר בשוק ושל תהליך הגיוס שואל שאלות חכמות יותר ומנהל משא ומתן טוב יותר.

אם כבר עבדתם בחברת הייטק, שקלו לכתוב ביקורת אנונימית על מקום העבודה שלכם. המידע שחסר לכם היום הוא בדיוק המידע שהמועמד הבא מחפש.