סטודנט שנדרש לכתוב עבודה על פוסט טראומה מגלה במהירות שהספרות רחבה עד כדי בלבול. יש מאמרי סקירה, מחקרי מוח, מחקרי מקרה, עבודות על לוחמים, על ילדים ועל משפחות, ועוד שפע של מושגים שנשמעים דומים ואינם זהים. השאלה המעשית אינה אם יש מספיק חומר, אלא מאיפה מתחילים, ואיך מונעים מהקריאה להפוך לערימה של מאמרים שאינם מדברים זה עם זה.
דרך סבירה היא לקרוא לפי סדר של התקרבות. קודם סקירה כללית שמגדירה את ההפרעה, את שכיחותה ואת דרכי הטיפול בה. אחר כך מחקרים על האופן שבו הטראומה נרשמת במוח ובזיכרון. משם אפשר להמשיך להתמודדות ולחלומות, לשורשים בילדות ובתוך המשפחה, להקשרים קולקטיביים כמו מלחמה ופינוי, ולבסוף לשאלות של החלמה וצמיחה. סדר כזה מונע את הטעות הנפוצה של קפיצה למחקר מצומצם לפני שיש מסגרת שמאפשרת להבין אותו.
מי שמעדיף לא לבנות את הרשימה לבד יכול להיעזר במאמרים אקדמיים על פוסט טראומה, רשומה שמציגה מבחר מאמרים מרכזיים לפי הקו הזה, ולצד כל אחד מהם הסבר קצר על התרומה שלו. היא אינה תחליף לקריאת המאמרים עצמם, אבל היא חוסכת שעות של חיפוש ראשוני ונותנת נקודת עוגן לכל מי שמתחיל.
בתחום כל כך רגיש כדאי גם לקרוא בעין ביקורתית. חלק מהמחקרים מערערים על הנחות מקובלות, למשל על ההבדל בין זיכרון טראומטי לזיכרון רגיל, וחלק מציגים מסקנות שעדיין מחכות לשכפול. מי שמסמן לעצמו בכל מאמר מה נטען, על מה מבוסס הטיעון ומה נשאר פתוח, יגיע לכתיבה עם תמונה אמינה הרבה יותר. עוד חומרים בנושא אפשר למצוא בעמוד הנושא של פוסט טראומה באתר הידע.