סטון טאון, העיר העתיקה של זנזיבר, קטנה בהרבה ממה שנדמה. היא משתרעת על כתשעים ושישה הקטרים בלבד, ובכל זאת רוב המבקרים מוצאים את עצמם הולכים בה במעגלים, כי הסמטאות מתפתלות, כמעט אין בהן שלטי רחוב, והקליטה בטלפון נעלמת בין קירות אבן האלמוג. לכן השאלה החשובה אינה מה לראות אלא מתי ובאיזה סדר.
ההמלצה הפשוטה היא להקצות חצי יום. שלוש עד חמש שעות הליכה מכסות את כל מה שבאמת שווה את הזמן, ומי שמנסה למתוח את הביקור ליום שלם מוצא את עצמו בבית קפה כבר בשתיים בצהריים. שעת ההגעה הטובה היא בין שמונה לתשע בבוקר, לפני שהשמש הופכת את הסמטאות הצרות לתנור. ההליכה בין תשע לאחת עשרה נעימה, ואילו בין אחת עשרה לשלוש היא מבחן סיבולת של ממש.
יום שישי דורש תכנון מחדש. חלק גדול מהחנויות והדוכנים נסגר סביב תפילת הצהריים, בין שתים עשרה לשתיים בערך, ולכן כדאי להקדים את הסיור. בחודש הרמדאן רוב המטבחים סגורים בשעות היום. הפורמט שעובד הכי טוב הוא פיצול: הליכה בבוקר, מנוחה במקום ממוזג בשעות החמות, וחזרה לחזית הים לקראת השקיעה, שנופלת לאורך כל השנה בין 18:15 ל-18:49.
כדאי לדעת גם שהעיר מוגדרת אתר מורשת עולמית של אונסק”ו מאז שנת 2000, ושמצב השימור שלה רחוק מלהיות מושלם. ב-2020 קרס חלק מבית הפלאות, המבנה המזוהה ביותר בעיר, ולכן חלק מהמבנים שתראו עטופים בפיגומים. מי שרוצה את מסלול ההליכה המלא, לפי סדר ועם סינון של מה שאפשר לדלג עליו, ימצא אותו במאמר סטון טאון ביום אחד. ומי שמתכנן את הנסיעה כולה יכול להמשיך אל המדריכים על טנזניה וזנזיבר.