סטודנטים רבים נתקלים במטלת ניתוח ראיון ומגלים שהקושי האמיתי אינו בשיחה עצמה אלא במבנה. מטלה כזו מתפרשת בדרך כלל על פני כמה רכיבים קבועים, וחסרונו של אחד מהם עלול להוריד את הציון.
הרכיב הראשון הוא נושא המחקר ושאלת המחקר. כאן בוחרים תחום מוגדר, למשל ספורט ואורח חיים בריא, ומנסחים שאלה שהראיון אמור לענות עליה. שאלה רחבה מדי תייצר ראיון מפוזר, ושאלה צרה מדי תשאיר את המרואיין בלי הרבה מה לומר.
הרכיב השני הוא תמלול הראיון. התמלול נכתב כפי שנאמר, עם הפסקות, היסוסים וחזרות, כי הם חלק מהחומר שמנתחים. הרכיב השלישי הוא הניתוח עצמו, והוא נעשה לפי מסגרת תיאורטית שנקבעה מראש, כמו שלבי ההתפתחות המוסרית של קרול גיליגן. הניתוח מראה כיצד דברי המרואיין משתלבים בתיאוריה או סותרים אותה.
הרכיב הרביעי הוא התייחסות המרואיין לניתוח. מומלץ להראות לו את הממצאים ולצרף את תגובתו, וכך נבדקת הנאמנות של הפרשנות. הרכיב החמישי הוא רפלקציה אישית של הסטודנט או הסטודנטית, שבה בוחנים מה למדו על הנושא ועל תהליך הראיון עצמו.
מי שמתחיל לעבוד על מטלה כזו יכול לחסוך זמן רב אם יעיין בדוגמאות שכתבו סטודנטים אחרים. באתר סמינריון אפשר למצוא עבודות אקדמיות בנושא ריאיונות, מטלות קצרות לצד עבודות סמינריוניות, ולראות בפועל איך כל רכיב נכתב ובאיזה אורך. הדוגמאות נועדו להבנת המבנה ולהשראה, ולא להגשה כעבודה אישית. כדאי לשים לב במיוחד לאורך של כל חלק ולאופן שבו הניתוח נשען על התיאוריה, כי שם בדרך כלל מתבלטים ההבדלים בין עבודה טובה לעבודה בינונית, וגם לאופן שבו הרפלקציה מתחברת בחזרה לשאלת המחקר שנוסחה בהתחלה.